רגבים ואח' נ' כל-תור יוזמה בע"מ ואח'

פסק דין

1. בפני תביעה כספית לפיצוי בסך של 7,520 ₪ בשל מכירת כרטיסים לא תקפים להופעת להקת הרוק U2 שהתקיימה בלונדון (להלן: ההופעה). הנתבעת 1 הינה חברה המוכרת כרטיסים לאירועים והופעות ברחבי העולם , נתבע 2 הוא הבעלים של החברה ומי מכר את הכרטיסים לתובעים.

סכום התביעה מורכב כדלקמן:

מחיר הכרטיסים 2,520 ₪.

עוגמת נפש 5,000 ₪.

2. התובעים הינם זוג נשוי והם טוענים כי רכשו מהנתבעת 1 כרטיסים להופעה בטלפון באמצעות חיוב כרטיס אשראי. הכרטיסים לא סופקו במשך 5 חודשים חרף פניות טלפונים חוזרות ונשנות מצד התובעים לנתבעים. הנתבעים מסרו לתובעים כי בשל שביתה בדואר הבריטי מתעכבת העברת הכרטיסים אל התובעים. לבסוף טסו התובעים ללונדון ללא הכרטיסים ובידם מכתב הכתוב בכתב ידו של נתבע 2 שנשלח בפקס ללא ציון תאריך, חתימה או חותמת אותו התבקשו להציג בקופות האצטדיון במידה והכרטיסים שרכשו לא יגיעו בזמן לחדרם במלון. ביום שלפני ההופעה שלחו הנתבעים 2 הכרטיסים לבית המלון שבו שהו התובעים בלונדון. בשער הכניסה לאצטדיון התברר כי שני הכרטיסים אינם תקפים, לא נקראים במכשיר הסריקה הממוחשב והתובעים אינם יכולים להיכנס באמצעותם להופעה. מבירור בקופות האצטדיון עלה כי הכרטיסים כפולים ואינם תקפים. נוכח התור והצפיפות הרבה טיפל הפקיד בתובעים בקוצר רוח ולא הסכים לעיין במסמכים שמסרו לו התובעים. הפקיד שאל את התובעים מה שמו של הסוכן שמכר להם את הכרטיסים והם ענו כי שמו גבי. הפקיד הודיע להם כי זהו אינו שמו של הסוכן המופיע בפניו כמי שמכר את הכרטיסים למקומות שבהם היו התובעים אמורים לשבת. לבסוף נאלצו התובעים לרכוש כרטיסים אחרים להופעה בכל הכסף שהיה בידם באותה עת. כך נשארו כמעט ללא כסף מזומן. הכרטיסים החדשים היו במיקום שלא אפשר לתובעים לראות את כל הבמה. הסיבה העיקרית שלשמה נסעו ללונדון הייתה ההופעה. הסיבה שרכשו את הכרטיסים מראש הייתה על מנת להבטיח מקום במופע ולהימנע מהתורים הארוכים בקופות. הנתבעת 1 מפרסמת כי רכישת כרטיסים באמצעותה להופעות בחו"ל "חוסכת לך המתנה ארוכה". אך זהו פרסום כוזב. התובעים הגיעו להופעה ללא טלפון נייד בשל חשש מפני כייסים, מה גם שבאותה עת בישראל השעה הייתה 22:00 בליל שישי. כשחזרו התובעים לארץ פנו לנתבעים וביקשו פיצוי אך אלו סרבו לעשות כן. התובעים העידו בבית המשפט כי רכשו את הכרטיסים החלופיים מחוץ לאצטדיון בסך 130 ליש"ט לזוג כרטיסים.

3. הנתבע טוען כי בעת שהזמינו התובעים את הכרטיסים מהנתבעים הובהר לתובעים כי המפיקים בחו"ל נוהגים להדפיס את הכרטיסים קרוב מאוד למועד המופע ואף ייתכן כי יקבל אותם שם. לטענת הנתבע בתקופת יולי, אוגוסט בשנת 2009 היו עיצומים רבים של הדואר הבריטי שגרמו לפיגור בחלוקת הדואר ואף למקרים רבים שהם המעטפות לא הגיעו ליעדם כלל. יום לפני יום נסיעת התובעים כאשר הכרטיסים לא הגיעו עד כה התקשרו הנתבעים לחברת TICKETMASTER בלונדון ממנה רכשו הנתבעים את הכרטיסים עבור התובעים ובררו מה עלה בגורלם. מהחברה בלונדון נמסר כי הכרטיסים נשלחו לפני כשבועיים לכן נראה כי אבדו בדואר ויש לצייד את התובע במכתב ייפוי כח המכיל את הפרטים הרלוונטיים של ההזמנה על מנת שיוכל לקבל כרטיסים חלופיים בהצגת ייפוי הכח בקופות. בנוסף טוען נתבע 2 כי נתן לתובעים את מספר טלפון חינם של נתבעת 1 והוא אף צוין על גבי המכתב. ביום הטיסה של התובעים הגיעו למשרד הנתבעים בלונדון הכרטיסים שחשבו כי אבדו בדואר והנתבעים שלחו אותם למלון בו שהו התובעים. הנתבע 2 טוען כי הכרטיסים שנמכרו לתובעים היו על שמו. בנוסף טוען הנתבע כי התובע סיפר לו שהציג את המכתב בקופות וששם נאמר לו כי הכתוב במכתב אינו נכון. לאחר מכן שינה התובע את גרסתו וטען כי כלל לא הסכימו להסתכל על המכתב בקופות. הנתבעים טוענים כי היה באפשרותם של התובעים להתקשר לנתבעים בליל שישי כיוון שמדובר בקו חירום הפעיל 24 שעות ביממה. ובכל מקרה יכלו התובעים להתקשר לנתבע 2 כיוון שהיה להם מספר הטלפון הנייד שלו. הנתבעים טוענים כי פנו לחברת TICKETMASTER שם נערך בירור עם מר מיכאל דוד, הפקיד שטיפל בתובעים בקופת המופע. מבירור זה עלה כי לא הוצג שום מכתב או ייפוי כח. בנוסף לא ביקשו התובעים מהפקיד להתקשר לנתבעים ולכן לא הסכים הפקיד להנפיק כרטיסים חלופיים. הנתבע העיד בבית המשפט כי עשה כל שביכולתו כדי להכניס את התובעים להופעה.

4. החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי , ולהלן הנימוקים לכך:

א) האחריות לוודא כי הלקוחות יכנסו למופע מונחת על כתפי הנתבעים. בהיות נתבעת 1 חברה המתחייבת לספק כרטיסי כניסה למופעים עליה לוודא כי נהלי העבודה שלה מול מפיקי המופעים בחו"ל תקינים ויעילים וכי הכרטיסים יאפשרו את כניסת הלקוחות למופע.

ב) לכל הפחות היה על נתבע 2 לספק מכתב רשמי ולוודא כי הוא מוכר בקופות המופע.

ג) לא היה ניתן לדרוש מהתובעים מאמצים נוספים מעבר לפעולות שביצעו על מנת להיכנס למופע.

על כן, על הנתבעים לשלם 2,520 ₪ סכום הכרטיסים שלא היו בתוקף ולא שימשו בסופו של דבר את התובעים. בנוסף על הנתבעים לשלם לתובעים 130 ליש"ט שהם 715 ₪, הוא מחיר הכרטיסים אותם נאלצו התובעים לרכוש על מנת להקטין את נזקם.

מלבד סכומים אלו ראיתי לנכון לפצות את התובעים על עוגמת נפש בסכום של 1,000 ₪.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעים סכום של 4,235 ₪ ועוד 350 ₪ הוצאות משפט. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ב תמוז תש"ע, 04 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: